השתלות שיניים | שתלים דנטליים – מרפאת דר' ראובן שפירא


בשנים האחרונות אנו עדים להתפתחות בקצב מדהים בשטח האימפלנטולוגיה . ההתפתחות נובעת מדרישה העולה בהתמדה מצד המתרפאים ומהעמקת הידע התאורטי והקליני של הרופא המבצע. התפתחות זאת דוחפת למציאת פתרונות למקרים שאין מספיק עצם להתקנת שתלים.

האוגמנטציה / השתלת עצם בלסת מאפשרת להוסיף עצם במקום בו היא חסרה , כשלב מקדים או , בו זמנית עם ביצוע השתלים. השיטות הקליניות שונות. המשותף לכולן הוא השימוש בעצם מושתלת עצמית או ממקור חיצוני, וקיבועה ללסת בעזרת ברגי טיטניום מיוחדים. אפשרות אחרת היא טחינתה לגרגרים, הנחתה במקום המיועד וכיסויה בממברנה המקובעת למקומה בנעצים או ברגים.

השתלת עצם בלסת

קיימים שני סוגים עיקריים של אוגמנטציה:אוגמנטציה אופקית ואוגמנטציה אנכית:

האוגמנטציה האופקית נועדה לתת פתרונות למצבים בהם עובי הלסת דורש הרחבה כתוצאה מהיות הלסת דקה מידי , משופעת מידי או יחס בין ליסתי לא מתאים. השיטה מבוססת על העברת בלוקים של עצם מאזור ההסנטר או אזורים אחרים בגוף וקיבועם בעזרת ברגי טיטניום. כיסוי בממברנה נספגת מסוגים שונים וקיבוע בנעצי טיטניום.

ההחלטה האם לבצע שתלים ואוגמנטציה בו זמנית צריכה להתחשב בהרבה גורמים. העיקריים הם:יציבות ראשונית של השתל בעצם הקיימת באתר ההשתלה לפני ביצוע האוגמנטציה, כמות העצם הקיימת באתר ההשתלה וכמות העצם החסרה, סוג ואיכות העצם המושתלת, יכולת הכיסוי של הממברנה בעזרת המטלית המורמת.

האוגמנטציה האנכית נועדה לתת פתרונות למצבים בהם הגובה האנכי של הלסת אינו מאפשר ביצוע שתלים באורך משביע רצון. פתרונות חלקיים ניתן לקבל בהשתלת עצם בלסת העליונה על-ידי הרמת ממברנת הסינוס המקסילרי בשיטות השונות הקיימות, הנחת או מילוי עצם בחלק התחתון של הסינוס ועל-ידי כך השגת מימד אנכי נוסף ללסת המאפשר עיגון השתלים.

אך, אם נזכור שעיקר ספיגת הרכס הייתה מהכיוון האוקלוזלי (מלבד אותו החלק שנספג עקב הפנאומטיזציה של הסינוס) נבין שרצוי לשחזר את המימד האנכי החסר של הלסת לכיוון האוקלוזלי, בלסת התחתונה הכיוון האוקלוזלי הוא הכיוון היחידי האפשרי. באוגמנטציה אנכית משתמשים בעצם מאותם המקורות כמו באוגמנטציה האופקית.

שתלי עצם בלסת

כדי לשפר את אחוזי ההצלחה של האוגמנטציה ולמנוע את ספיגת העצם המושתלת יש להקפיד על מספר כללים:

1. המטלית המופשלת חייבת להיות בעובי מלא.
2. הממברנה המונחת חייבת לקבל תמיכה מהצד הפנימי ולהיות חופשית ממגע או לחץ מהצד החיצוני בחודשים הראשונים.
3. שימוש בברגים לקיבוע הממברנה בצורה יציבה למקומה לשמירת נפח העצם המושתלת.
4. שחרור המטלית וקיבועה למקומה בלי מתחים .
5. תפירה בחוט תפירה מאיכות טובה למניעת חדירת דלקת וזיהום לאזור המושתל למשך מספר שבועות.
6. הוראות הגיינה קפדניות למתרפא וכיסוי אנטיביוטי מתאים.

לסיכום, שיטות אלה פותחות בפנינו אופקים חדשים ומאפשרות פתרונות קליניים טובים יותר, אך דורשות רכישת מיומנויות קליניות מיוחדות ורמת ביצוע גבוהה מהרופא המטפל. אין לראות בתוכן הדברים הנ”ל הדרכה לביצוע אוגמנטציה. על הרופא החפץ לעסוק בתחום ללמוד ולהשתתף בקורסים ולעבור השתלמויות בנושא.


מסמך זה מותר לשימוש חופשי, לציטוט, ולהעתקת חלקים ממנו, ובלבד שכל קטע מצוטט מופיע בשלמותו, ללא כל שינוי ותוך ציון שם המחבר.
המסמך נכתב לפרסום במרכז להשתלות ורפואת שיניים מתקדמת שם ניתן למצוא את הגרסא המעודכנת האחרונה של המסמך תחת פרסומים



השתלות שיניים | שתלים דנטליים | הרמת סינוס | ציפוי חרסינה | השתלת עצם | אוגמנטציה | למינט | שתל שיניים

    
‪Google+‬‏